כשירד גשם ירדתי לראות אותך בסככה הזאת

 כשירד גשם ירדתי לראות אותך בסככה הזאת, לראות אותך איך אתה מסתכל על סערה. כל צמרמורת בגלל הקרירות: הסערה נשפכה לגוף. הבזק חולף של תחושה תחת המוני העצומה של הסערה המתיישבת באופק הקרוב. חולף כמו דג, אתה מהבהב. הזמן פרוס בהמתנה. הסתובבת במוות, הבעלים, אתה, של חיי. כמו סערות אני שייך לכאב. הכאב המתנגד הזה בגופי. למה לבטל את מה שכבר קיים? מה הפירוש של פירוק?

חוש, ואז לשעבר כהיפותזה / תזה.